Vayedaber

Berakhoth

Daf 18a

משנה: 18a הָאוּמָנִין קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ מַה שֶׁאֵין רְשָׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן בִּתְפִילָּה.

Traduction

Les artisans peuvent faire cette lecture en haut d’un arbre ou d’un mur en construction (182)''Littéralement: tablette d'érection d'un mur, assise; selon Maïmonide, tafia, ce qui émerge, que J. Lévy, Neuh. Worterbuch, s. 5., V. Dozy, Suppl. Aux Dictionn. arabes, 2, 65-66.'', ce qui n’est pas permis pour la prière (ou l’amida).

Pnei Moshe non traduit

מתני' נדבך. שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע''ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק''ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל:

מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה. דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין:

הלכה: כֵּינִי מַתְנִיתָא הַפּוֹעֲלִין קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן וְהָאוּמָנִין בְּרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ.

Traduction

Voici la version exacte, Les ouvriers font cette lecture en haut de l’arbre, et les maçons en haut du mur.

Pnei Moshe non traduit

גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך. לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו:

וְתַנִּי כֵן מִתְפַּלְלִין בְּרֹאשׁ הַזַּיִת וּבְרֹאשׁ הַתְּאֵנָה. הָא בִשְׁאָר כָּל הָאִילָנוֹת יוֹרֵד וּמִתְפַּלֵּל לְמַטָּן. וּבַעַל הַבַּיִת לְעוֹלָם יוֹרֵד וּמִתְפַּלֵּל לְמַטָּן. וְלָמָּה בְּרֹאשׁ הַזַּיִת וּבְרֹאשׁ הַתְּאֵנָה. רִבִּי אַבָּא וְרִבִּי סִימוֹן תְּרַוַּיְהוּ אָֽמְרִין מִפְּנֵי שֶׁטִּירְחוֹתָן מְרוּבָּה.

Traduction

On a encore dit (183)Tossefta, ch. 2.: les ouvriers disent la prière de l’amida du haut de l’olivier et en haut du figuier. Donc, pour les autres arbres, il faudrait descendre avant de prier; tandis que le maître d’une maison (qui n’éprouve pas de perte de temps préjudiciable en interrompant le travail) doit toujours descendre avant de prier. Pourquoi alors ne fait-on d’exception que pour celui qui est en haut de l’olivier ou du figuier? C’est que, répondent R. Aba et R. Simon, la fatigue est grande de descendre et de remonter sur ces arbres (à cause de leur branchage).

Pnei Moshe non traduit

ותני כן. בתוספתא פ''ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו':

בעל הבית. שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה:

ולמה. התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות:

מפני שטרחותן מרובה. שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן:

תַּנִּי הַכַּתָּף אַף עַל פִּי שֶׁמַּשָּׂאוֹ עַל כְּתֵיפוֹ הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע אֲבָל לֹא יַתְחִיל לֹא בְשָׁעָה שֶׁהוּא פוֹרֵק וְלֹא בְשָׁעָה שֶׁהוּא טוֹעֵן מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִבּוֹ מְיוּשָּׁב. בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיִּפְרוֹק. וְאִם הָיָה עָלָיו מַשּׂאוּי שֶׁל אַרְבָּעָה קַבִּין מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁשִּׁיקֵּל. מַהוּ שֶׁשִׁיקֵּל תְּרֵין חֲלָקִים לַחוֹרָיי וְחַד לְקוֹמוֹיי.

Traduction

Le portefaix peut lire le shema en ayant la charge sur le dos; mais il ne doit commencer cette récitation ni en chargeant le fardeau ni en le déchargeant, parce qu’alors il est préoccupé. En tout cas, il ne doit pas réciter l’amida avant d’être déchargé, à moins que sa charge ne dépasse pas une mesure de quatre cab (ce qui est peu). R. Yonathan y met pour condition de l’équilibrer. Comment doit-il procéder? Disposer la charge de telle façon qu’il y en ait deux parts sur trois par-devant, et une par derrière.

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי:

מפני שאין לבו מיושב. בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון:

משאוי של ארבעת קבין. לא טריד כולי האי מותר:

והוא ששיקל. כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו:

תַּנִּי לֹא יְהֵא מְרַמֵּז בְּעֵינָיו וְקֹרֵא.

Traduction

Enfin on a enseigné qu’il ne faut pas cligner des yeux (184)Babli, Yomâ, fol. 19b. en faisant cette lecture (c’est-à-dire faire signe à quelqu’un, ce qui détourne l’attention).

Pnei Moshe non traduit

תני. שם בפ''ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ:

תַּנִּי הַפּוֹעֲלִין שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מְלָאכָה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת הֲרֵי אֵילּוּ מְבָֽרְכִין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וְכוֹלְלִין שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם וְשֶׁל הָאָרֶץ וְחוֹתְמִין בְּשֶׁל הָאָרֶץ. אֲבָל אִם הָיוּ עוֹשִׂין עִמּוֹ בִסְעוּדָן אוֹ שֶׁהָיָה בַעַל הַבַּיִת אוֹכֵל עִמָּהֶן הֲרֵי אֵילּוּ מְבָֽרְכִין דֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְשָׁעָה שֶׁיְבָרֵךְ. דִּלָכֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין יַעֲשֶׂה מְלָאכָה וִיבָרֵךְ.

Traduction

Les ouvriers qui travaillent auprès d’un maître de maison (et mangent chez lui) récitent la première des quatre bénédictions du repas (185)Tossefta, ch. 5, résument seulement la deuxième et la troisième, et terminent par la formule finale de la deuxième; mais, si le salaire de leur travail consiste dans le repas seul (comme ouvriers à la journée), ou s’ils s’attablent avec le maître de la maison (186)Le repos est alors à la charge du maître., ils récitent les quatre bénédictions complètes. Cela prouve, dit R. Mena, qu’il est interdit de travailler pendant qu’on dit cette bénédiction; sans quoi, il n’eût pas été ordonné d’abréger l’action de grâce si l’on est au travail: on se fût contenté de dire qu’on peut travailler tout en récitant les bénédictions entières (donc, c’est interdit).

Pnei Moshe non traduit

בסעודן. ואין לוקחין ממנו שכר כ''א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ''כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה:

דלכן. דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א''כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות:

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב חוּנָה לֹא יַעֲמוֹד אָדָם וְיִתְפַּלֵּל וּמִין מַטְבֵּעַ בְּיָדוֹ. לְפָנָיו אָסוּר לְאַחֲרָיו מוּתָּר. רִבִּי יָסָא הָיָה צוֹרְרָן וְתוֹפְשָׂן בְּיָדוֹ. וְּלמִדַּת הַדִּין וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָֽדְךָ. וּבִלְבַד בְּיָֽדְךָ. רִבִּי יוֹסֵי בַּר אָבוּן הוֹרֵי לְרִבִּי הִלֵּל חַתְנֵיהּ כֵּן.

Traduction

R. Samuel bar-R. Isaac, au nom de R. Houna, dit: On ne doit pas se mettre à prier en ayant des pièces de monnaie en mains (par elles on est préoccupé); si on les a placées devant soi, c’est interdit, mais non si on les a mises derrière soi (parce qu’alors on n’y pense pas autant). R. Yossé les enveloppait dans une pièce d’étoffe (sans contact immédiat) et les gardait à la main. C’est de la même façon que doit agir celui qui a la garde d’un dépôt (au point de vue juridique), selon la règle établie ailleurs (187)B., Baba Metsia, 42a. par R. Isaac: Tu serreras l’argent dans ta main, est-il dit (Dt 14, 25); ce terme indique qu’il faut garder l’argent en main. C’est aussi ce qu’a enseigné R. Yossé bar-Abin et R. Hillel, son gendre.

Pnei Moshe non traduit

ומין מטבע בידו. לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין:

לפניו. אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו:

היה צוררן ותופסן בידו. דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו:

ולמדת הדין. ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג:

א''ר יצחק וצרת הכסף בידך. כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע''פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו:

הורי לר' הלל חתניה כן. שיהו צרורין ובידו:

Berakhoth

Daf 18b

משנה: חָתָן פָּטוּר מִקִּרְיַת שְׁמַע לַיְלָה רִאשׁוֹן עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁנָּשָׂא וְקָרָא לַיְלָה הָרִאשׁוֹן. אָֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו לִימַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ שֶׁחָתָן פָּטוּר. אָמַר לָהֶם אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם לְבַטֵּל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת.

Traduction

Le fiancé est dispensé de lire le Shema la première nuit de son mariage jusqu’au samedi soir suivant, aussi longtemps qu’il n’a pas accompli le devoir conjugal. Il arriva à R. Gamliel de lire le shema la première nuit de son mariage: -''Maître, lui dirent ses disciples, ne nous as-tu pas enseigné que tout fiancé en est dispensé? – C’est vrai, dit-il; mais je ne saurais vous écouter pour oublier un instant la profession de foi juive''.- (188)Le développement de ce § se retrouvera en Nida.

Pnei Moshe non traduit

מתני' חתן. שנשא בתולה פטור מק''ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א''נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת:

אם לא עשה מעשה. אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע''פ שלא עשה מעשה חייב בק''ש:

מעשה בר''ג וכו'. קמ''ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו:

הלכה: רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן אַנְטִיגְנֹס בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי יַנַּאי זֹאת אוֹמֶרֶת שֶּׁמּוּתָּר לִבְעוֹל בִּתְחִילָּה בְשַׁבָּת. אָמַר רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי תִּיפְתַּר בְּאַלְמָנָה שֶׁאֵינָהּ עוֹשֶׂה תַבּוּרָה. אָמַר לֵיהּ וְהָא תַנִּינָן אַרְבַּע לֵיְלוֹת. אִית לָךְ לְמֵימַר אַרְבַּע לֵיְלוֹת בְּאַלְמָנָה.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' זאת אומרת. מדקתני עד מוצ''ש אם לא עשה מעשה א''כ לילי שבת ג''כ בכלל ש''מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת:

תיפתר באלמנה. ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק''ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא:

א''ל והא תנינן ארבעה לילות. כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר''פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש''מ דשרי למיבעל בתולה בשבת:

רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא הֲווּ יָֽתְבִין בְּחַד אֲתָר וַהֲוָה גַבֵּי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא פְרִיטִין. אָתָת עֹנְתָא דִצְלוּתָא 18b וְשָֽׁרְתוּן וִיהָבוּן לְרִבִּי חִזְקִיָּה. קָטַר פּוּרְתֵּיהּ לְפוּרְתֵּיהּ. וְשָֽרְתוּן וְעָרַק. אָמַר לֵיהּ וּמַה בְיָֽדְךָ.

Traduction

R. Ezéchias et R. Jacob bar-Aha étaient assis en un endroit, et le second avait de l’argent en mains. Au moment de la prière, il le retira de la bourse et le donna à garder à R. Ezéchias celui-ci remit une à une les pièces dans le sac. Mais ce dernier s’ouvrit; les pièces tombèrent, et R. Ezéchias (craignant le blâme), voulut fuir. R. Jacob s’en aperçut, et il lui cria: Qu’as-tu? (On ne doit pas alors garder l’argent, même en sac

Pnei Moshe non traduit

והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין. היו מעות אצלו והגיע עת התפלה:

ושרתון. כמו וצרתון והשי''ן מתחלף בצד''י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג:

קטר פורתיה לפורתיה. ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו:

ושרתון וערק. כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו:

א''ל ר' יעקב ומה בידך. ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א''נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש''ס כעין זה:

אָמַר רִבִּי חֲנִינָא אַף מִי שֶׁהָיוּ מֵימָיו עַל כְּתֵיפוֹ הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל. רַב חוּנָא אָמַר קִרְיַת שְׁמַע וּתְפִילָּה אֵינָן צְרִיכוֹת כַּווָנָה. אָמַר רִבִּי מָנָא קַשִּׂיתִי קוֹמֵי רִבִּי פִינְחָס וַאֲפִילוּ תֵימַר קִרְיַת שְׁמַע צְרִיכָה כַּווָנָה תְפִילָּה אֵינָהּ צְרִיכָה כַווָנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קִיַּמְתִּיהָ כִיַּי דָמַר רִבִי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הִגִּיעוּךָ סוֹף מְלֶאכֶת הַמַּיִם שֶׁאֵינָם מְחֻווָרִים דְּבַר תּוֹרָה.

Traduction

), et R. Hanina dit: Même en ayant l’eau de lustration sur l’épaule (ce qui accapare l’attention), on peut réciter le shema et dire les prières. -Quoi, s’écria R. Houna, n’exigent-elles pas d’attention soutenue? R. Mena dit: J’en ai fait le sujet d’une objection devant R. Pinhas; et, même en admettant que le shema l’exige seulement pour le 1er verset, n’en faut-il pas pour l’amida? R. Yossé déclare que l’avis de R. Hanina (qui permet de faire garder l’eau sur l’épaule pendant le shema) est conforme à ce qu’à dit R. Jacob bar-Aha au nom de R. Yohanan: on peut conclure finalement pour cette question de l’eau (pendant la prière), qu’elle n’est pas clairement résolue par la Loi (aussi l’on pourra en cet état lire les diverses prières).

Pnei Moshe non traduit

אף מי שהיו מימיו על כתפיו. במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס''ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת:

קשייתה. הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ''ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה:

א''ר יוסי קיימתיה. להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן:

הגיעוך. כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א''נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת:

שאינם מחוורים דבר תורה. כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק''ש ומתפלל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source